ראש אמ"ן האלוף עמוס ידלין החליט לשבור שתיקה בת יותר משנתיים מאז נכנס לתפקידו בינואר 2006. ידלין התראיין השבוע לארי שביט במוסף הארץ. שער המוסף מעוטר בתמונתו של ידלין ובכותרת "האופסימיסט" (מחווה לספרו של אמיל חביבי?).
בראיון - תחת הכותרת "העולם על פי ידלין" - בעל מבנה של שקפים בהערכת מצב, סוקר ידלין את האיומים הניצבים בפני מדינת ישראל בעת הנוכחית. אלו הם החמישה שהוזכרו בו:
איראן - עמלה על פיתוח טילים בין-יבשתיים ולא שוכחת להמשיך בתהליך העשרת האורניום. מקום לאופטימיות: איראן ממשיכה בשלה באין מפריע.
סוריה - הסורים תופסים עצמם נחותים צבאית מול צה"ל, על כן מפתחים מערכים המאפיינים ארגוני טרור וגרילה, קרי רקטות קצרות טווח, נשק נ"ט ותגבור מערכי החי"ר. מקום לאופטימיות: בראיית "הסורי" (כך עפ"י ידלין. כלומר בשאר אסד?) כל התנגשות היא בבחינת ניצחון, שתגרור את ישראל למו"מ מדיני אשר ישיב לו את הגולן. ומה לגבי המוטיבציה למלחמה? תלויה על בלימה לעת עתה.
חיזבאללה - בהיותו הכוח החזק בלבנון, יכול היה חיזבאללה להשתלט השבוע על לבנון אם רצה לעשות כן. חיזבאללה, ממש כמו צה"ל, למד את הלקחים מהמלחמה האחרונה ומכין שילוב של רקטות הממוענות לעורף ישראל, כמו גם עיבוי המערך הקרקעי שיתמודד עם הכוחות הקרקעיים של צה"ל. מקום לאופטימיות: חיזבאללה שיפר את טווחי הרקטות, עד כדי נשק שניתן להגדיר אותו כטילי קרקע-קרקע, המכסים היום שטחים ניכרים של מדינת ישראל. "הוא גורם לכך שהעורף יותר פגיע משהיה".
חמאס - התעצמות החמאס נועדה לייצר מאזן הרתעה מול ישראל, באמצעות העמקת הירי על האוכלוסייה האזרחית בעוטף עזה, ומזרחה, ממש כמו האחים מצפון. שלום והודנה לא נראים אפשריים, אבל יש מצב לתהדייה. מקום לאופטימיות: עד שנת 2010 צבע אדום גם ב"אשדוד, קרית גת ואפילו באר שבע", ובעצם כל מי שיעמוד במרחק 40 ק"מ מרצועת עזה.
ג'יהאד עולמי - לא מפורט. כנראה שבן לאדן עסוק כרגע ביעדים אחרים.
שביט מעיד כי "ההחלטה לשבור שתיקה היתה קשה לטייס הוותיק. הוא התחבט, התייסר ואפילו התחרט". מה שגרם לו להתרצות, הייתה ה"מסקנה שנכון יהיה להציג בפני הציבור הישראלי את עיקרי הערכת המודיעין השנתית שהוצגה לממשלת ישראל... כאשר ישראל עומדת בפני אתגרים לא קלים, על אזרחי ישראל להיות שותפים".
כעת, משהינכם שותפים, קחו טיפ: הגבול ממערב פתוח. קנו יאכטה, או לפחות גלשן טוב.
* * * * *
צריך להזכיר: בתחילת חודש יולי 2007 פרסם הפרשן אמיר אורן, ממש באותו עיתון הארץ את רשימתו "זה מה שחושבים כרגע באמ"ן". על הדימיון בין הפרסום ההוא מיולי, לראיון עם ידלין ניתן ללמוד מהסדר הזהה בו מופיעים האיומים המוזכרים: הגרעין האיראני, מלחמה עם סוריה, חיזבאללה, חמאס ואל-קאעדה (המוביל את הג'יהאד העולמי), ואולי דווקא מהבחירה של אורן להסגיר תיאורים כאילו נכח הוא עצמו בלשכת ראש אמ"ן.
___________________
לתגובות, הערות והצעות - tsadik.b.sdom@gmail.com
